כרבוש נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשת המבקשת לחיוב המשיב בגילוי ומתן עיון במסמכים ספציפיים וכן עיון במסמכים שגולו במסגרת גמ"ס כללי ולמענה על שאלון.

התביעה שלפני הוגשה על סך 2,460,845 ₪. מכתב התביעה עולה כי התובע שימש כסוכן בלעדי להפצת, שיווק ומכירת מוצרי חלב הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה באזורים ג'לג'וליה, כפר ברא וכפר קאסם והוא דאג להקמת מאגר הלקוחות עד שפעילותו הבלעדית הופסקה על ידי הנתבעת. לטענתו בתמצית, הפרת ההסכם בחוסר תום לב והפרת חובת הזהירות שחבה כלפיו גרמה לו לנזקים. זאת ועוד, הנתבעת מנעה ממנו הכנסה והחזרים שחבה לו, פגעה בשמו הטוב ועשתה עושר ולא במשפט.

המבקשת ביקשה גילוי במסמכים הספציפיים: דו"חות רווח והפסד לשנים 2007, 2008, בקשות בתיקי הוצל"פ ספציפיים, מסמכים שנמסרו למשיב מטעם המבקשת. כן ביקשה לעיין בהם ובמסמכים שגולו בתצהיר גמ"ס הכללי, סעיפים: 5-14, 16-18 לתצהיר הגילוי וכי יושלם המענה על השאלון.

לטענת המשיב, הוא לא התנגד כלל ומעולם לגילוי מסמכים, אותו כבר קיים ולא למענה על שאלון או לעיון במסמכים. המבקשת היא שלא קיימה את ההליכים המקדמיים במועד. עוד טען המשיב כי הבקשה הקדימה את זמנה שכן קבועה היתה ישיבת מהו"ת שיתכן שהיתה ממשיכה לגישור ומייתרת את כל ההליכים המקדמיים.

לגופו של עניין השיב כי המסמכים הנזכרים בס' 1.1 לבקשה לא נכללו בדרישה שהפנתה המבקשת למשיב והמסמכים אינם מצויים ברשותו לאור כך שנותק הקשר בינו לבין רו"ח שלו. זאת ועוד, נימוקי המבקשת לצורך קבלת המסמכים הנקובים בס' 1.1. חסרי שחר שכן המבקשת נוהגת לשלם לסוכניה על בסיס סכומי עמלות השיווק ומחזורים עסקיים ולא על בסיס הכנסה נקייה – וממילא כל נתוני העמלות והמחזורים מצויים בידה. לעניין ס' 1.2 לבקשה, כל המסמכים על נספחיהם מצויים ברשות המבקשת שכן היא צד להליך גם בהליכי הוצל"פ אלו. לעניין ס' 1.3 לבקשה אין בידי המשיב סיכומי דיון ופגישות – ואם היו פגישות המסמכים מצויים בידי המבקשת.

המשיב הוסיף וטען כי המבקשת הוזמנה על ידו לתאם מועדים לעיון הדדי אך לא עשתה דבר בעניין, עוד השיב כי כבר ענה לשאלון.

המבקשת השיבה כי ישיבת המהו"ת הסתיימה ללא הצלחה זה מכבר ולטענתה, לא הוזמנה לתאם מועדים לעיון הדדי טרם הגשת הבקשה. עוד נטען כי אין כל צורך לתאם מועד, כל הנדרש היה שהמשיב ישלח העתקי המסמכים. באשר לשאלון השיב כי תצהיר המענה הינו מתחמק וכי הינו עומד על מענה על שאלות 11, 12, 14.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה לגילוי מסמכים ובתשובות לה, החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.

בתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות.

בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1974 נקבע: "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

באשר למסמכים שגולו בתצהיר גמ"ס כללי, המשיב לא התנגד לעיון, אלא ביקש לתאם מועד לביצועו. באם הצדדים לא ישכילו לתאם מועד לביצוע העיון, ישלח המשיב עותקים מהמסמכים שגולו על ידו בגילוי המסמכים הכללי - אל המבקשת והיא תישא בעלויות ההעתקה.

באשר למסמכים הספציפיים, הבקשה לגילוי ולעיון נדחית: המבקשת לא השיבה לטענה לפיה המסמך הנזכר בס' 1.1 כלל לא נכלל במכתב הדרישה. על כן, דין דרישתה בעניין זה להידחות. כידוע לפני פנייה לבית המשפט, יש לפנות בדרישה מתאימה לבעל הדין שכנגד, מקום בו הדרישה נשלחה באופן חסר אין למבקשת להלין אלא על עצמה, הדברים נכונים ביתר שאת מקום בו שלחה את מכתבה באיחור.

באשר לדרישה הנזכרת בס' 1.2 לבקשה, המבקשת לא הכחישה כי הינה צד להליך ההוצל"פ, אלא כי המסמכים אינם בידה. לדידי, דרישה זו מקום בו בעל הדין הוא בעל דין גם בתיק האחר וחופשי הוא לעיין בו כאוות נפשו, היא דרישה מיותרת שמוטב היה להימנע ממנה. באם "איבדה" את המסמכים תתכבד ותשלם מכיסה ותישא בהוצאות ההעתקה.

בעניין הדרישה בס' 1.3 לאחר שהמשיב השיב לה בתגובתו, לא חזרה על דרישתה במסגרת התשובה לתשובה וטוב שכך, שכן ציינה בעצמה כי מדובר במסמכים שהמשיב קיבל מהמבקשת, כלום אין בידה עותק מהם? דומה כי הדרישה הינה קנטרנית ודינה להידחות.

באשר לשאלון יוזכר כי משלוח השאלונים נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו. גם אם השאלות הינן רלוונטיות למחלוקת, לא תמיד יחייב בימ"ש את המשיבים להשיב, כך למשל במצב של שאלות מכבידות או מקום בו עומדת למשיבים טענת חיסיון (ר' רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437, 440-439 (1996)).

באשר לטענת המבקשת לגבי שאלות 11, 12, 14 לשאלון, אין מחלוקת כי השאלון נשלח וכי גם נשלח תצהיר מענה לשאלון, אלא הטענה היא כי התשובות לשאלות 11, 12, 14 היו מתחמקות. המבקשת צירפה לבקשתה את השאלון, אך לא צירפה את תצהיר המענה למען בית המשפט יבחן בעצמו את טענתה. בית המשפט אינו נסמך אך על האמור בבקשה. שעה שלא צירפה לבקשתה את תצהיר המענה, בית המשפט אינו יכול לבחון את טענתה – על כן הבקשה בעניין זה נדחית.

במידת הצורך ניתן היא לשאול שאלות במסגרת החקירה הנגדית בשלב ההוכחות, כשמנגד יוכל ב"כ הצד שכנגד להעלות התנגדותו.

לנוכח כך שהבקשה התקבלה אך בחלקה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.